היפ הופ
מוסיקת ההיפ – הופ הינה זרם מוסיקלי ודרך חיים המאופיינת ע"י ארבעה אלמנטים הכוללים:
ראפינג , ביטבוקסינג , סקראצ'ינג , דיג'אינג (תקלוט) וסמפלינג , השואבת את סגנונה
הייחודי מתוך מוסיקה שחורה.
ראפינג – הדיבור הקצבי השואב את מילותיו מהסלנג , מהדיבור העממי ומהחיים הקשים ,
הכלכלי או הנפשיים של האמן.
ביטבוקסינג – יצירת קצב ומוסיקה באמצעות חלל הפה המסוגלות לשיר, ולעשות קצב בו – זמנית.
סקראצ'ינג/דיג'אינג – טכניקה לנגינת תקליטי ויניל ע"י שינוי מהירות הסיבוב של התקליט
והזזתו כנגד המחט כדי ליצור צלילי חריקה ,שריטה.
סמלינג – סימפול שירים וחזרה על קטע מסויים.
מוסיקת ה היפ הופ נחלקת לשני סגנונות ע"פ תקופות:
אולד סקול היפ – הופ וניו סקול היפ – הופ.
אולד סקול היפ – הופ , מאופיין ע"י יוצרים שפעלו בין השנים 1984 – 1979 , כמו ביג'י והפוג'יז ,
אשר הווה את אבן הדרך לעידן הניו היפ – הופ הראשון.
הניו סקול היפ – הופ מאופיין ע"י יסודות אלקטרוניים ואלמנטים הדומים למוסיקת הרוק.
הלהקה הראשונה המשויכת לניו סקול היפ - הופ הייתה run dmc יחד עם אל אל קול ג'יי ,
ובהמשך ע"י אמנים נוספים כמו דר' דרה וסנופ דוג.
שורשיה של מוסיקת ההיפ – הופ נעוצים בדרום ברונקס שבניו – יורק וצמחו במהלך שנות ה – 70.
בשנות ה- 70 , נהגו לקיים מסיבות רחוב אשר בהן ניגנו דיג'אים מוסיקת נשמה ופאנק ובעקבות
הביקוש והתלהבות הקהל , הדיג'אים פיתחו טכניקה לבודד את מקצבי כלי ההקשה לשירים ידועים
ובייחוד במוסיקת ה ראפ.
טכניקה נוספת שהתפתחה היא הסקראצ'ינג והמיקס שבאמצעותה ניתן היה לבצע ראפינג.
טכניקת הסמפלינג אופיינה ע"י גניבת קטעים משירים של אמנים אחרים , לפעמים ללא הסכמתם ,
והשמעה שוב ושוב של אותו הקטע.
בהמשך סגנון ההיפ – הופ התפתח ע"י שימוש נרחב במכונת תופים וכלים אלקטרונים.
סגנון ההיפ – הופ הפך למוכר יותר ויחד עם זאת המקצב והמילים של השיר
השתנו וסגנון השירה הפך למופשט יותר.
היפ – הופ זו לא רק תרבות , זו היא דרך חיים!
ראפ
מוסיקת הראפ הינה זרם אחד מתוך המון זרמים של המוסיקה השחורה המתבטאת כמוסיקת מחאה בוטה ונהירה יותר מההיפ-הופ ומהרגאי.
הראפ מובצע בסגנון א-קפלה עם לווי של מקצב ומוסיקה או בלי.
השירה המילולית כוללת קללות,גסויות,האדרה עצמית ויתיחסויות מיניות בוטות.
תרבות שכונות העוני והפשע בארצות הברית השפיעה רבות על סגנון הראפ ורוב הראפרים משוייכים לכנופיות רחוב (גאנסטרים) ולקחו חלק בסיפורי פשע כמו סנופ דוג,50 סנט,טופאק,EASY-E ואמינם שהיה מעורב בפרשת סמים ונשלח לכלא אינספור פעמים.
מוסיקת הראפ מבוצעת לאוו דווקא ע"י אמנים שחורים ובמהלך שנות ה-90 החלו לקחת חלק בתרבות הראפ גם אמנים לבנים כמו אמינם והביסטי בויז.
מקור נוסף למוסיקת הראפ הינו בטקסים שבטיים אפרקאים שעל רקע מקצב התופים היו אומני השבט מספרים סיפורי גבורה.
לראפ יש כמה סגנונות כמו : ראפ פוליטי,גנגסטה ראפ והארדקור ראפ.
הראפ הפוליטי מאופיין ע"י מוסיקת ג'אז ראפ מחתרתי ועוד.
כמו להקת KRS ONE שביצע הראפר CRIMINAL MINDED.
הגנסטה ראפ מזוהה עם הראפר והקשר שלו לכנופיות ועברינות כמו טופאק,אייסקיוב ו EASY-E.
הארדקור ראפ מכיל את הראפ המחתרתי ואמניו ועוסק בעיקר בפערים כלכליים כמו אמינם,DMX ועוד רבים.
הראפ מאופיין ע"י 3 תקופות עיקריות : האולד סקול,תקופת הזהב והתקופה המודרנית.
את תקופת האולדסקול מאפיין סגנון ראפ בעל הגשה פשוטה ועשירה בחרוזים.
את תקופת הזהב מאפיין סגנון ראפ קשוח שעיקרו במלל ובחריזה.
את התקופה המודרנית מאפיין ראפ שהתמזג עם סגנונות מוסיקליים שונים והפך לנחלתם אף של הלבנים.
לתרבות ולמוסיקה האפרו אמרקאית והקדימו את חבריו הטוב מקצב הרגיי כבר בשנות השישים המאוחרות.
היפ הופ , ראפ , מוסיקה שחורה , hip hop , rap , r&b
נכתב ע"י : HIP HOP Legendary
http://www.facebook.com/HIP.HOP.Legendary